במחקר שהתפרסם בכתב העת Diabetes Care נמצא כי אירוע של DKA (חַמֶּצֶת קטוטית סוכרתית) חמור במעמד האבחנה עם סוכרת קשור לרמות גבוהות יותר של HbA1c לאורך זמן, ללא קשר לאופן נטילת האינסולין. מחקרים מדגימים שונות בנוגע לקשר בין היארעות DKAי(Diabetes Keto-Acidosis) במעמד האבחנה של סוכרת סוג 1 (Type 1 Diabetes - T1D) לבין שליטה גליקמית ארוכת טווח.
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים רצו לאפיין את הקשר בין היארעות וחומרת DKA עם רמות של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ארוכות טווח, בעוקבה עדכנית וגדולה. בנוסף, הם ביקשו לזהות עוד גורמים המשפיעים על רמות HbA1c לאורך זמן.
המטופלים כללו 7,961 ילדים ובוגרים צעירים שאובחנו עם סוכרת סוג 1 לפני גיל 30 בין השנים 2000-2019. המטופלים היו במעקב פרוספקטיבי במסגרת ADDNי(Australian Diabetes Data Network) עד תאריך 31 לדצמבר 2020.
תוצאות המחקר הדגימו כי DKA הופיע במעמד האבחנה עם סוכרת ב-2,647 מהמקרים (33.2%). על פני תקופת מעקב חציונית של 5.6 (טווח בין-רבעוני של 3.2-9.4) שנים, מטופלים שהתייצגו עם DKA חמור הדגימו ערכי HbA1c גבוהים יותר לאורך זמן (0.23% יותר, רווח בר-סמך של 95%, 0.11-0.28; p<0.001) בהשוואה למטופלים שהתייצגו ללא DKA.
באופן בלתי תלוי, שימוש בעירוי תת-עורי מתמשך של אינסולין (Continuous Subcutaneous Insulin Infusion - CSII) נמצא קשור לערכי HbA1c נמוכים (-0.28%, רווח בר-סמך של 95%, -0.31 עד -0.25; p<0.001) בהשוואה להזרקות מרובות של אינסולין. שימוש ב-CSII הביא לירידה בערכי HbA1c צפויים עבור מטופלים שהתייצגו לראשונה עם DKA קשה.
מצב ילידי נמצא קשור לערכי HbA1c גבוהים יותר (1.37% יותר, רווח בר-סמך של 95%, 1.15-1.59; p<0.001). כמו כן, מגורים באזור עם מצב סוציואקונומי נמוך (אזורי קיפוח חמישון עליון מול חמישון תחתון, +0.43%, רווח בר-סמך של 95%, 0.34-0.52; p<0.001).
מסקנת החוקרים היתה כי אירוע DKA חמור, אך לא קל או בינוני, במעמד האבחנה בסוכרת נמצא קשור לערכי HbA1c גבוהים במקצת לאורך זמן, קשר שלא הושפע משימוש ב-CSII. מצב ילידי ומצב סוציואקונומי נמצאו כגורמי סיכון עצמאיים לרמות גבוהות יותר של HbA1c לאורך זמן.
מקור:
תגובות אחרונות